מירה בן ארי לא מדענית, לא הייטקיסטית מוצלחת, לא גילתה המצאה מרשימה, ולא קיבלה פרס... אבל, היא דמות מעוררת השראה עבורנו ועבור לא מעט אנשים ונשים.
מירה מסמלת עבורנו העצמה נשית מהי. 
כאשר החיילים הגברים יוצאים לקרב, הם נחשבים לגיבורים, אבל מול מירה הלוחמת התעוררה דילמה: מדוע אימא בחרה להישאר ולא להצטרף אל בנה הפעוט בעת פינוי הקיבוץ? התשובה לדילמה זו לא קשורה למגדר אלא 
זה לא משנה אם מדובר בחייל אבא שיוצא להילחם או אמא שיוצאת לקרב, מדובר בבחירה לצאת כדי להגן על המדינה. 
מירה לא הסכימה להתפנות עם שאר האימהות, בשל תפקידה החיוני בקיבוץ. היא הייתה אלחוטאית ששימשה כקשר היחידי של הקיבוץ עם העולם מחוצה לו, ולכן מירה בן ארי בחרה להישאר ולא להתפנות.
מירה בן ארי לא עמנו בחיים, אבל דמותה פוגשת אותנו, אזרחי מדינת ישראל, ברגעים הכי הכי חשובים לנו בחיים: ביום השואה והגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות.