top of page

תגידו לדני שהייתה לו אמא

ב17 למאי 1948 יוצאים באישון לילה לוחמי חטיבת גבעתי שנשאו עשרות ילדים יחד עם רוב נשות הקיבוץ לעבר מושב באר טוביה. הדרך למושב באר טוביה הייתה עמוסה ומעייפת, והייתה מוקפת כפרים ערביים שהיוו סיכון חיים לשיירה הרגלית. זה היה מבצע תינוק.

 מירה היא דמות אימהית, אוהבת וחמה, אבל היא גם דמות נחושה במטרתה  שרוצה להקריב את כל כולה "אך אני נפרדת מילדי למען יגדל במקום בטוח, ולמען שיהיה אדם חופשי בארצו". לכן, מירה בחרה להישאר בשל היותה מודעת לאחריות שנשאה על כתפיה: היא הייתה האלחוטאית היחידה בניצנים.

 

WORLDWIDE

מירה הבינה את חשיבות תפקידה ואת חשיבות הלחימה על הבית כשווה בן שווים.

היא גם ידעה שלא תחזור מהקרב וזאת אפשר לדעת  בכך שפנתה לחברתה שכנתה  ואמרה לה "תגידי לדני שהייתה לו אימא"  ואחר כך כתבה מכתב בשקט ובכתב יד ברור וללא שגיאות - סוג של צוואה שבו היא מבקשת את בעלה אליקים שיגדל את בנם ברוח שלה ושהיא יוצאת לקרב "בגלל עקשנותנו להחזיק מעמד על אף העובדה כי מעטים אנו הרי בכל זאת נשיג נשק מגיע לנו אחרי אלפיים שנה".

מירה היא סוג של "אימא אדמה" היא הייתה אימא שחינכה את בנה לאומץ ואהבת הארץ  ושלאדמת ארץ ישראל יש חשיבות גדולה מאוד כי לא עוד "כצאן לטבח"

לפני ששחררה את בנה עם אנשי חטיבת גבעתי, הסתירה את המכתב בבגדי בנה. 

ישן-מחברת-גראנג-עמוד-איור-סטוק_csp5588068_edited_edited.jpg

"תגידי לדני שהייתה לו אמא"

אליקים מירה והתינוק דני.jpg
מירה ודני_edited.jpg

לתמונה של המכתב המקורי
שכתבה מירה לחצו על האיגרת:

 

..

אני רק אכתוב כמה מילים, ואתה בטח תבין כי איני יכולה לכתוב. פשוט זה קצת קשה. יותר מקצת! כך עוד לא הרגשתי אף פעם, אבל אתגבר. בזמננו צריך להתגבר על הכל. אוף. אולי בעבור יכולתו של עמנו לסבול ולא לוותר, בגלל עקשנותו להחזיק מעמד על אף העובדה כי מעטים אנו, הרי בכל זאת נשיג את כל אשר מגיע לנו אחרי אלפיים שנה. אין פרידה קשה מזו של אם מילדה, אך אני נפרדת מילדי למען יגדל במקום בטוח, ולמען שיהיה אדם חופשי בארצו! תבקר אותו הרבה, ותמסור לו בבואך אליו את כל אהבתי. מסור לאבא ולאמא שלי הרבה נשיקות ובקש בשמי סליחה...

למכתבים נוספים שכתבה מירה, לחצו על האיגרת:

bottom of page